מידע, חברה ומה שביניהם – פרופ' קרין נהון

השעון האחרון שנותר מתקתק

img_0356

אתחיל מהסוף – היום הראשון לדיונים במועצת המדע והטכנולוגיה באו"ם עבר על כוחותינו בשלום.

את הבוקר הראשון העברתי בלוויתה של רונית לנגר-זיו מהמשלחת הקבועה של משרד החוץ בג'נבה. לקראת ישיבת המליאה הראשונה העולם היה מלא מפה לפה.הדבר הראשון לו שמתי לב היה העובדה שהיו המון חליפות ועניבות, ובמילים אחדות, מספר הנשים באולם היה מועט ביותר (אני מעריכה כ-5%). את ישיבת הפתיחה פתחו המארגנים מטעם האו"ם ומטעם ה-ITU (איגוד הטלוקומיניקציה הבינלאומי). דר' סופאצ'י פניטצ'פקדי, המזכיר הכללי של אונקדט, הזהיר כי מאז 2002 הפער בין המדינות המפותחות למתפתחות גדל מבחינת הגישה לפס רחב. לא ידעתי מהיכן הוא לקח את הנתונים הללו, שכן באקדמיה אנו מדווחים דווקא מגמה הפוכה לגבי הפס הרחב וההנחה היא שככל שהזמן עובר והחדירה של האינטרנט לבתי-אב במדינות המתפתחות גדלה כך כמובן יגדל שיעור הצריכה של פס-רחב. ומכיוון ששעור החדירה של אינטרנט במדינות המפותחות כבר דיי רווי ואם נוסיף לכך שהמחיר של פס רחב יורד יחסית להכנסה לנפש, הרי שהפער יצטמצם בין המדינות המפותחות למתפתחות. אולם הבנתי את המטרה הפוליטית של הצהרה מעין זו של פניטצ'פקדי והיא לנסות להביא להתגייסות ולהתחייבות יותר גדולים כלפי המדינות המתפתחות. בהמשך הישיבה הגיעה ההצהרה השניה שהייתה אמורה לזעזע את הסיפים שטענה שגישה לטכנולוגיות מידע אינה מספיקה כדי להבטיח חברת מידע.ותהיתי היכן נעלמו 20 שנה של מחקר אקדמי? זוהי הנחה בסיסית במדעי החברה והמידע כבר שנים ובזמנו גם כתבתי על כך מדוע מקבלי החלטות נוטים להתמקד בנושאים הללו.

בשלב זה עלה לדיון טאלאל אבו-גזאלה, סגן הנשיא ב- ITU ואיש מפתח בכל התהליכים הללו שמתרחשים במועצה. הפאנל הזה דרש את הזעזוע ואת הנאום פרובוקטיבי אותו נאם אבו-גזאלה. הוא אמר יש לנו שני עולמות, ומרוץ מתמיד בין אריות לאיילות. אנו צריכים להודות כי נכשלנו בלהשיג את מטרות הפיתוח של המילניום. אין טעם לבנות פתרונות לפרקים – יש צורך לבנות שתי פרדיגמות שונות לכל עולם. פיתוח טכנולוגיות הוא תנאי מקדים של טכנולוגיות עבור פיתוח. כמו כן הוא טען – הפיתרון הוא לא להמנע מפרוטקציוניזם, אלא לשלב ולאזן ליברליזציה ופרוטקציוניזם. אבו-גזאלה חתם במשפט של צ'רצ'יל – אידיוטים לעיתים צודקים. הנאום השלם נמצא כאן.

את הפאנל חתמה המנהלת של האיגוד לתקשורת מתקדמת שטענה שהשעון האחרון מתקתק – בישיבת המועצה למדע ולטכנולוגיה באו"ם. עם הצהרה כזו,  האוזניים ישר מזדקפות.היא טענה כי יש עוד 6 שנים להשיג את מטרות המליניום לפיתוח – Millenium Development Goals של האו"ם וכרגע המצב חמור שכן אנחנו לא נמצאים בדרך המלך לקראת הכיוון הזה. זה השתלב יפה עם הקריאה של איש המשלחת המצרי שהוא גם מנחה מטעם ה- ITU (איגוד הטלקומוניקציה העולמי) את השיחות לגבי השליטה בגוף האחראי על שמות המתחם באינטרנט. הוא טען כי מאד 2005 בעצם כמעט ולא היה דיון עוקב WSIS שהוא באמת בעל שיניים ובעצם רמז שהנוכחים שנמצאים בחדר לא היו מעורבים ברוב התהליכים עליהם הם הולכים לדבר במועצה.

נקודת השיא המשעשעת ביום הראשון לדיונים היה הנציג הפיליפיני שהתחיל להסביר על יוזמות שונות בפיליפינים לצמצום הפער הדיגיטלי מכל הבחינות. אחד הנוכחים שאל אותו האם יוזמות אלו גם פותרות את שאלת המגדר בכל הקשור לפער דיגיטלי. הנציג הפיליפיני ההמום בהה לרגע, וענה "אין זו בעיה בפיליפינים". כמעט הזכיר לי לרגע את ההצהרה של אחמינג'אד שאין הומואים באיראן ולכן אין בעיה של הומואים באיראן.

בשלב זה הצטרף אלי לדיונים איציק בן-ישראל מלווה באיש משרד החוץ רוני אדם, ציר במשלחת ישראל לאו"ם בג'נבה. (אגב קרויוז – איציק שביקר קודם ב- CERN גילה בביקור ש-60% מהחומרה ב- CERN הם פיתוח ישראלי).

לסיכום – כל הנוכחים לאורך כל היום התלוננו שהמצב לא טוב ושאנחנו נפספס את תאריך היעד של מטרות המילניום לפיתוח. אם השעון אכן מתקתק, למה כולם כל כך מתמהמהים בדברים הפחות קריטיים בישיבות הללו?

תגיות: ,

הירשמ/י

אם נהניתם מהמאמר הזה, אתם מוזמנים להרשם כדי לקבל מאמרים דומים.

יש תגובה אחת

כתובת Trackback | תגובות RSS

  1. Dima הגיב:

    תודה רבה על העדכון! קראתי גם את האחרים וזה אכן מרתק.
    אני לא בטוח שהבנתי את הפסקה הרביעית מהסוף. מה היה ההקשר בין הטיעון שזמן היעד של MDG מתקרב ואין תוצאות, לבין הדיון על WSIS. האם זה רק העניין שלא הייתה התקדמות באף אחד מן הנושאים או שהייתה כאן אמירה יותר רחבה שמקשרת את ה- MDG עם ענייני Internet governance?
    אשמח מאוד לשמוע יותר חוויות מהנסיעה.

הגב/י

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עליון