מידע, חברה ומה שביניהם – פרופ' קרין נהון

מדוע פייסבוק לא שולטת בקרב המבוגרים-צעירים? אינפוגרפיה מדליקה יכולה להטעות

אתר הטכנולוגיה, Mashable, פרסם סקופ עם הכותרת "מדוע פייסבוק שולטת ביד איתנה בקרב המבוגרים הצעירים". כמובן שהמאמר תפס את עיניי. המאמר מבוסס על סקר שנערך ע"י המכון לפוליטיקה באוניברסיטת הרווארד בקרב 3058 מבוגרים-צעירים (בגילאים 18-29) בארה"ב.

מקור: Mashable and Harvard Institute of Politics

מקור: Mashable and Harvard Institute of Politics

לפי Mashable, פייסבוק וגוגל פלוס הם הפלטפורמות העיקריות שבהם מבוגרים-צעירים משתמשים. המאמר מגיע אחרי שטף של מאמרים וסטטיסטיקות שמראים מגמה ברורה שהנוער בורח מפייסבוק. הסטטיסטיקה הזו הפתיעה אותי, שכן היא סותרת את מה שאני יודעת משיחות עם הסטודנטים שלי באוניברסיטת וושינגטון שמראים העדפה ברורה לפלפורמות כמו Whatsapp, Instagram, Reddit ו-Twitter. כמובן ששיחות עם סטודנטים הם לא מדגם מייצג, ולא הייתי ממליצה לסמוך על זה אם רוצים להכלליל את המסקנות. למרות זאת, הנתונים המוצגים כאן סקרנו אותי.

אם בוחנים את הסקר בקפידה, אפשר לראות שהאינפוגרפיקה היפה למעשה מטעה (כמה קל להעביר מסרים מטעים בעזרת ויזואליזציות). להרבה מבוגרים-צעירים יש חשבונות בפייסבוק וגוגל פלוס. למה? הם פותחים חשבונות כי החברים שלהם שם, או כי זו דרך מצויינת לתקשר עם אחרים. אבל העובדה שיש להם חשבונות לא אומרת שהם גם פעילים על הפלטפורומות הללו. במילים אחרות, אנחנו מבלבלים את המושג של 'רישום' עם המושג של 'פעילות אקטיבית'. האינפוגרפיקה הזו לא מראה לנו מהן תבניות השימוש של מבוגרים-צעירים; היא אינה מראה לנו כמה חשבונות לא פעילים קיימים בפייסבוק; היא לא מראה לנו כמה אנשים משתמשים בגוגל פלוס רק בגלל שהם רוצים להשתמש ב- hangout (גוגל פלוס חיברה את hangout וגוגל פלוס כדי להפיך חיים בפלטפורמה שלה).

הסקר שואל שאלה שמגלה את המצב היותר מדוייק: "מה האתר/הרשת החברתית/אפליקציה שאתם לא יכולים לחיות בלעדיה?". כאן מוצאים שרק 13% בקרב מסיימי התיכון לא יכולים לחיות בלי פייסבוק (אחוז זהה לטויטר אגב), ומסיימי תואר ראשון מדווחים על 22% כלא יכולים לחיות בלי פייסבוק. זהו מספר ששונה בתחליט מהמספר באיפוגרפיקה של -84%, שמדבר על רוב מוחלט של מבוגרים-צעירים 'המשתמשים' בפייסבוק.

תובנה קטנה: אינפוגרפיקה מדליקה יכולה להיות מטעה.

תגיות: , ,

הירשמ/י

אם נהניתם מהמאמר הזה, אתם מוזמנים להרשם כדי לקבל מאמרים דומים.

יש תגובה אחת

כתובת Trackback | תגובות RSS

  1. הנושא מאד מעניין.
    הייתי מוסיף עוד על המושגים "רישום" ו"פעולה אקטיבית" גם את המושג "פסק זמן".
    במאמר שאני עומד לפרסם "על התרבות הנזילה של האינטרנט" התייחסתי לנושא והריני מצטט קטע רלוונטי ממנו:
    "….על פי ממצאי סקר של מכון המחקר Pew – 61% מגולשי פייסבוק לקחו באופן וולונטרי פסק זמן מהגלישה ועוד 27% מכלל הגולשים מתכננים לצמצם את משך הגלישה בשנה הקרובה (Rainie 5.2.2013). הירידה בגלישה בפיסבוק עדין לא באה לידי ביטוי כמותי שכן שני שליש מהגולשים המבוגרים הם גולשים חדשים ורבים מהם גולשים שהאנגלית לא שפת אמם.
    אשר לבני הנוער קימת ירידה משמעותית ברשת הפייסבוק הם החלו להשתעמם משגרת השליחה של הודעות חוזרות (fluidity in the Facebook user population)
    והם עוברים לגלישה ברשתות חברתיות כמו ,Tumblr Twitter, Instagram
    ובהעברת מסרים ב – Snapchatוב- Kik כתחליף לפייסבוק (Bean 22.4.2013).
    הם עוברים גם ל- WhatsApp ויש המנבאים אף, כי "הפייסבוק מת – יחי המלך החדש: קבוצה בווטסאפ" (פישר26.09.2013). רשת WhatsApp החלה כאפליקציה
    של העברת הודעות חוצות פלטפורמות לנייד, המאפשרת לשלוח ולקבל הודעות מבלי לשלם עבורם ונהפכה בזמן קצר לרשת החברתית החלופית, המבוססות על צילום, עדכון שוטף או מיקום – כגון אינסטגרם, טוויטר או פורסקוור בהתאמה. לדור הצעיר והעייף מפייסבוק ניתנת האפשרות לנהל צ'ט עם אנשים שבאמת אכפת מהם, במקום להיות חלק מפיד פסיבי למדי שסופג את החוויות של אנשים אחרים. הדור הצעיר גם מעדיף תמונות של צילום עצמי (Selfies)
    בווטסאפ ודומיה רק לאנשים שניתן לסמוך עליהם (גורביץ 11.11.2013) ….".

הגב/י

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עליון