הודעות 
העתירה לבג"צ כנגד החוק להקמת המאגר הביומטרי יוצאת לדרך(6)
היום הוגשה עתירה לבג"צ 1516/12 על ידי האגודה לזכויות האזרח, התנועה לזכויות דיגיטליות, דורון אופק ועל ידי כנגד החוק להקמת המאגר הבימטרי
העתירה דורשת לבטל את הסעיף בחוק המורה על הקמת המאגר היומטרי ואת הצו המורה על הפעלת הניסוי-הפיילוט למאגר. אנו טוענים כי ניתן להנפיק תעודות זהות "חכמות" עוד היום ללא קשר למאגר. הקמת המאגר מסכנת את בטחון הציבור, פוגעת קשות בזכות לפרטיות ודליפתו תגרום לנזק בלתי הפיך.
החוק נחקק במטרה למנוע זיוף תעודות זהות – מטרה חשובה וראויה – אך לטענת העותרים מאגר ביומטרי מרכזי אינו נחוץ וגם לא נועד למנוע זיוף של מסמכי זיהוי. לשם כך די בהנפקת תעודות עם שבב אלקטרוני שבו מוטבעים נתונים – ביומטריים או אחרים. "הממשלה כרכה שלא לצורך את התכנית להקמת המאגר ביחד עם ההנפקה של תעודות זהות 'חכמות'. העתירה אינה מכוונת נגד מסמכי הזיהוי ה'חכמים' וגם לא נגד הכוונה לשלב בהם נתונים ביומטריים, אלא רק נגד אגירתם של אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במאגר מידע מרכזי."
Full Story»
פרשת נתן אשל ור': התקשורת צנזרה, אבל המידע כבר ברשת
אין ספק כי לציבור יש זכות לדעת את הפרשה שכן מדובר בעובד בכיר בלשכת רוה"מ, שהינו דמות ציבורית. אולם זכות הציבור לדעת את הפרשה, לא כוללת בתוכה את חשיפת שמה של ר'. ר' אינה דמות ציבורית, ולציבור לא תשנה העובדה אם ר' קוראים לה רוחמה או רחל. הוספת שמה לא תשנה את עובדות ופרשנות הסיפור, ועל כן זכותה לפרטיות עולה על זכות הציבור לדעת בכל הקשור לשמה. ולם נושא הפוסט אינו זכות הפרטיות אל מול זכות הציבור לדעת. הפוסט דן בההסדרה העצמית של העיתונות הכתובה והאלקטרונית שלא לחשוף את שמה של ר',ֿ ובמילים אחרות, הצנזורה העצמית אותה השיתו על עצמם כלי התקשורת.
תמונת היום: ג'ורג' אורוול וטכנולוגיות מידע מודרניות
מה היה ג'ורג' אורוול, מחבר הספר, 1984 אומר על התמונה שלמטה? האירוניה של מעקב… (מקום התמונה הוא ברצלונה. ג'ורג' אורוול הגיע לברצלונה ב-1936 על מנת לסקר את מלחמת האזרחים בספרד)
הרמת המסך: הצגת ערכים בקהילות מקוונות
הייעוד המוצהר של ויקיפדיה היא לספק אנציקלופדיה חופשית אשר אנשים מכל רחבי העולם יכולים לתרום לה ולהשתמש בה. עם זאת, בעוד שויקיפדיה נתפסת כמצליחה להעניק למשתמשים מכל רחבי העולם גישה חופשית למידע ברמה גבוהה, פחות ידוע באיזו מידה היא גם מצליחה לקדם תרומות של תוכן ברמה הגלובלית. המנגנונים שקובעים מדוע או כיצד תכנים מתקבלים או נדחים, מתרחשים, ברובם, "מאחורי הקלעים" ובדרכים שפחות שקופות למשתמש המזדמן לויקיפדיה. במחקר זה אנו בוחנים את הקשר בין הרעיונות שעליהם ויקיפדיה נוסדה לבין המדיניות, הפרקטיקות ודרכי ההתנהלות של חברי הקהילה שהתפתחו סביב הפעילות המשותפת של בניית האנציקלופדיה. באמצעות חקר מקרה של עימותים בדף שיחה של ערך מקוטב, אנו מראים שלקהיליית העורכים של ויקיפדיה בשפה האנגלית יש מאפיינים תרבותיים מובהקים שאותם ניתן לחשוף בבדיקה מדוקדקת של האופן שבו משתמשים חברי הקהילה במנגנונים החברתיים והטכניים של האתר, ובניתוח האמצעים הרטוריים שבהם משתמשים העורכים המעורבים בוויכוחים הלוהטים המתנהלים בדף השיחה. הניתוח שלנו חושף מתח מובנה בין הערכים שבהם מחזיקים רוב הויקיפדים, אותם ערכים שבאים לביטוי בייעוד המוצהר של ויקיפדיה, לבין ערכי הקוראים של הקהילה הגלובלית שאותם נועדה ויקיפדיה לשרת.