במושב הממשל הזמין בכנס HICSS-42 הוצגו מאמרים טובים מאוד. מאמר אחד משך במיוחד את תשומת ליבי, זהו המאמר של ג'ון ברטו (John Bertot) שנקרא Emerging Role of Public Librarians as E-Government Providers. במאמר זה המחבר ביקש לבחון את התפקיד החדש יחסית של ספרנים כספקי ממשל זמין.

לפי המאמר, ספריות הופכות בהדרגה למקום מרכזי בהן אוכלוסיות שונות מנסות להשתמש בשרותי ממשל זמין. חלק מהשרותים הללו ניתן לראות באיור שנלקח מהמאמר (ראה את האיור הבא).

הדרישה לשירותי ממשל זמין בספריות

אחד הממצאים המרכזיים שהמאמר מציג הוא שהביקוש לשרותי ממשל זמין בספריות יוצר אתגרים לא פשוטים. לפתע, ספרנים מוצאים את עצמם במצב בו הם מתבקשים לתת שירותים ולעשות דברים אשר הם לא הוכשרו להם. למשל, הם מתבקשים לעזור במילוי טפסי רשיון נהיגה ותעודות לידה, הם מתבקשים לעזור בהבנת תוצאות בדיקות רפואיות וכד'...

בנוסף לחוסר הכשרה מתאימה, 'האני המאמין' של הספרנים הוא כי התפקיד אותו נשלחו למלא הוא "נייטראלי" וכי אסור להם לעזור בשירותים שעלולים להתפס כלא-נייטראליים (למשל ע"י כך שהם חודרים לפרטיות המשתמשים). עפ"י המאמר נושאים אלה  גורמים לכך שספרנים לעיתים משמשים כמכשול בפני פריסה של עמדות המספקות שרותי ממשל זמין בספריות.

חשבתי על ההסברים והפרשנויות האפשריים להסתייגות הספרנים. דרך אחת לפרש את זה יכולה להיות באמצעות תאוריית שומרי סף ברשתות (Network Gatekeeping Theory). לשומרי סף, כמו גם לספרנים, יש נימוקים שונים לשאלה מדוע הם צריכים להיות שומרי סף. נראה כי אחד מאלו זה הניסיון לשמר את התרבות של הספרנים. פעילויות של ממשל זמין יכולות להתפש כסוג של איום להכשרה שלהם ולמעמדם המקצועי הנייטראלי. כמו כן, מנקודת מבט של כוח, לחלק מהספרנים אין מיומנויות מספיקות כדי לעזור למשתמשים/קוראים. זה גורם להם להרגיש בחוסר נוחות ויתכן גם יוצר תחושות פחד מכך שהם יתפסו כלפי חוץ כלא-מקצועיים דיים וכלא-מוכשרים טכנית .

דרך אגב - היה נחמד לגלות כי יש בארה"ב 17 אלף ספריות ציבוריות (שזה יותר מכל מספר סניפי המקדונלד בארה"ב).

פרט לכך יוכן שול (Jochen Scholl) ואני הצגנו במושב הממשל הזמין את המאמר החדש שלנו לגבי הבדלים וקווי דמיון בין מסחר אלקטרוני ובין ממשל זמין. מאמר זה היה מועמד למאמר הטוב ביותר במושב שלו. במאמר זה התייחסנו בעיקר לחמישה נושאים עיקריים: ניהול תהליכים, ניהול מידע, פערים דיגיטליים, יחסים בין בעלי עניין וניתוח עלות/תועלת.

בכנס HICSS-42 ניהלתי ביחד עם נרסיס רוצטוסקי (Narcyz Roztocki) את המושב של הפערים הואי שיוויון הדיגיטליים. המושב היה נהדר. את תשומת הלב העיקרית תפסו החוקרים אזארי (Azari) ופיק (Pick) שניסו באמצעות טכניקות שונות (בעיקר structural equation modeling) לבחון את הפקטורים שמביעים אי שיוויון דיגיטלי בצורה הטובה ביותר בקונטקסטים שונים של 110 מדינות. המאמר הזה גם היה מועמד למאמר הכי טוב במושב.

Understanding Global Digital Inequality: The Impact of Government, Investment in Business and Technology, and Socioeconomic Factors on Technology Utilization/Rasool Azari and James B. Pick

מאמר נוסף שזכה לתשומת לב היה זה של:

Coward, Gomez and Ambikar - An Assessment of Venues Providing Public Access to ICT:A Tale of 25 Countries

מאמר זה ייצג פרוייקט גדול שנערך במרכז למידע ולחברה באוניברסיטת וושינגטון, שבוחן את הנושא של נגישות במקומות ציבוריים כגון ספריות, מרכזים קהילתיים, אינטרנט-קפה וכד' ואת ההשפעה שלהם בהיבט משווה של 25 מדינות. לאחרונה גם פירסמתי עם שני קולגות שלי מהמרכז למידע ולחברה (Gomez & Ambikar) מאמר שמפרט את המתודולוגיה שבה ניתחנו פערים ואי שיוויון דיגיטליים, ומדגים בעזרת פרוייקט זה כיצד המתודולוגיה עובדת.  את המאמר הזה ניתן לראות כאן ואת הדוחות המלאים לגבי הנגישות ב-25 המדינות ניתן לראות כאן.

הנה שני מאמרים נוספים שהוצגו במושב:

Local-Global: Reconciling Mismatched Ontologies in Development Information Systems/Jessica Seddon Wallack and Ramesh Srinivasan

Social Ties, Literacy, Location and the Perception of Economic Opportunity: Factors Influencing Telecentre Success in a Development Context/Arlene Bailey and Ojelanki Ngwenyama

HICSS-42, הוואי

]]> http://ekarine.org/heb/2009/02/inequality/feed/ 0