ביום ראשון הקרוב  ועדת השרים לענייני חקיקה תצטרך להצביע על החלת הרציפות של חוק 892 הידוע לשמצה. הצעת חוק התקשורת 892 עוסקת בשירות סינון של תכנים בלתי הולמים לקטינים באינטרנט ובעצם משמשת כהסוואה לרצון מפלגות מסויימות לסנן את התוכן באינטרנט כאשר התרוץ הוא הגנה על קטינים.

מה לא נכתב על הצעת החוק הזו - ראו את האתר של תולדות המאבק בחוק הצנזורה, ניר עמדה שנכתב על ידי לועדת הכלכלה,  דברים שכתבו יהונתן קלינגר, גל מור. בגדול חסימת אתרים במרחב הפרטי, כלומר הרצון של המדינה לשלוט באספקטים שונים של חיינו הפרטיים בבית היא בעייתית מאוד במשטר דמוקרטי. ובכלל, הישימות של חוק שכזה מוטלת בספק. רוב מדינות העולם גם בחרו שלא לעשות זאת.

הצעת החוק 892

בניסיון ההחיאה של הצעת החוק הזו השר משה כחלון, לשעבר יו"ר ועדת הכלכלה ביקש להתנגד להחלת דין הרציפות. בהתנגדותו להחלת דין הרציפות כחלון מציין את אי הישימות של סינון ברמת הספק ואת הפגיעה בפרטיות ביחוד למנויים בגירים שלא מעוניינים בסינון תכנים. כחלון שתחילה כיו"ר ועדת הכלכלה היה אמון על השלמת תהליך החקיקה של הצעת החוק הזה ותמך בהצעת חוק זו, שינה את דעתו לגביה ואפילו הביע את התנגדותו במאמר לעיתונות בו טען שאסור לישראל להכנס למועדון של סין איראן וסעודיה. בתקופת היותו יו"ר הועדה ניסה למשוך את הזמן בדיונים בנושא ההצעה, ומתנגדי החוק שמחו כי הרעה חלפה. כאשר החליף גלעד ארדן את משה כחלון כיו"ר ועדת הכלכלה, השמחה התחלפה בחששות. גלעד ארדן שתמך בקריאה הטרומית של הצעת החוק (בדיוק כפי שעשה כחלון) הודיע כי הוא מתכוון להמשיך את הליך החקיקה של הצעת החוק 892. אגב גם ארדן עצמו שינה את דעתו מאוחר יותר ואף הצביע כנגד הצעת החוק בקריאה הראשונה.

ממשלות התחלפו, כנסת התחלפה - והנה שוב אנו עומדים בפני ניסיון החיאה של הצעת החוק הזו. אם הממשלה תתמוך בהחלת הרציפות לבקשת ועדת הכלכלה יש להניח שהצעת החוק 892 תושלם במהירות ותכנס לספר החוקים, מצב בו תהיה פגיעה משמעותית בחרות הפרט. בהקשר זה ראויה התנגדותו של שר התקשורת משה כחלון, משום שבדרך כלל בישיבות שכאלה לעמדת השר הנוגע בדבר יש משקל משמעותי מאוד בהכרעת הועדה כולה.