קרין נהון
שולחנות עגולים| האתגר: עירוב הציבור בקבלת ההחלטות
באירוע מרגש בתל־אביב המיוזעת, כמו גם ביישובים אחרים ברחבי הארץ, נפרסו במוצ"ש כ־950 שולחנות עגולים עם 9,500 אנשים, במטרה ליצור צינור השתתפות ושיח של הציבור. לא מדובר במסות אליהן הורגלנו בשבועות האחרונים, של 400 אלף איש הצועקים "העם רוצה צדק חברתי", אולם להביא כמות כזו של אנשים לשבת ולדבר זה עם זה הוא דבר שכמעט ולא נעשה באף מקום בעולם, ברמה ארצית. שיח של הציבור עם עצמו, ואולי בהמשך — למרות שעדיין לא ברור איך — שיח עם הממסד. השאלה האמיתית אינה זו שמסתובבת בתקשורת בשבועות האחרונים — האם תהיה המשכיות לכל פעולות המחאה החברתית, או האם ישכיל הציבור לתרגם את הדרישות הרבות לשינוי ולחלוקת משאבים המייצגת סדר יום שונה. השאלה האמיתית נמצאת במקום אחר לחלוטין. כן, המחאה חשובה והדרישה לדיור בר־השגה צודקת. אולם מחר, סדר היום הפוליטי והחברתי ישתנה, ותהיינה דרישות חברתיות אחרות צודקות. ומה אז? האם גם אז ננסה להוציא את הציבור לרחוב? האם כל שבוע נקיים עצרות והפגנות המוניות? הרי ברור לכולנו שדבר שכזה אינו בר־קיימא.
מכתב לראש הממשלה בנושא היישום שלא כדין של החוק הביומטרי
אדוני ראש הממשלה,
בחודש נובמבר 2009, בעקבות ויכוח ציבורי נוקב סביב "חוק המאגר הביומטרי", הסמכת את מזכיר הממשלה, עו"ד צבי האוזר, לבוא במו"מ עם הגורמים הרלוונטיים ולהגיע לפשרה בכל הקשור לחוק. בעקבות זאת גיבש צוות האוזר הסדר, שלפיו החוק יוחל בהדרגה, וכי תערך תקופת מבחן (פיילוט) של שנתיים. קיומו של הפיילוט הוא יסוד מרכזי בחוק, שכן הוא בא לבחון את אופן יישום הוראות החוק ו"את נחיצות קיומו של מאגר ביומטרי ומטרותיו, את המידע שיש לשמור במאגר ואת אופן השימוש בו" (ראה סעיף 41 לחוק).
בימים האחרונים לאחר דיונים פנימיים סוערים, שהתקיימו הרחק מעין הציבור, הודיע משרד הפנים כי בכוונתו להתחיל בביצוע הפיילוט "הביומטרי". אנו מבקשים להתריע בפניך, כי הגורמים הרלבנטיים שמובילים את המהלך פועלים בניגוד לפשרה שיזמת על מנת לקדם אינטרסים המנוגדים לתכליתו של חוק המאגר הביומטרי תוך פגיעה קשה ובלתי מידתית בזכויות יסוד ובמשטר הדמוקרטי במדינת ישראל.
ויקיליקס מייצרת מפולת שלגים של מידע זולג
נפל דבר השבוע. מדינות שלמות חיכו בכיליון עיניים לפרסומים של 250,000 תמסורות ומברקים שדלפו/נגנבו ע"י אתר ויקיליקס. הסיבה – הידיעה כי במסמכים הללו יש חומר עסיסי לגבי ההתיחסות של ארה"ב למדינות ומנהיגים שונים בעולם. בשעות האחרונות לפני הפרסומים גבר המתח, וויקיליקס אפילו נפלה בעקבות מתקפה על האתר שלה. ברור שמי ששסבר בארה"ב שהורדת האתר תועיל במשהו או תפסיק את זליגת המידע החוצה, לא מבין את מהות זרימת המידע באינטרנט. הורדת אתר לא רק שלא עוצרת את הפצת המידע, אלא להיפך, היא מעודדת משתמשים שונים לחפש את המידע באתרי מראה, או באתרים אחרים ולשכפל אותו. תוך זמן קצר ביותר המידע הזולג הופיע באלפי אתרים ברחבי העולם.
התקשורת, השוטרים וכולנו בצלחת החשופה של א'
ביומיים האחרונים אנו עדים לעשיית אוטינג (outing) לא' המתלוננת על הטרדה מינית כנגד ניצב בר-לב. המונח 'אוטינג' מתיחס לגילוי פרטים אישיים כגון טלפון, שם, כתובת והעלאת תמונות המאפשרים זיהוי של אדם אשר פרטיו היו חסויים עד כה. בעידן האינטרנט ובמדינה קטנה כמו שלנו, צריך רק גפרור אחד כדי להצית את אש התפשטות המידע.
איני רוצה להכנס לפרטי המקרה של התלונה והיא אינה חשובה לצורך הדיון שלנו. שני דברים חשובים צריכים לעניין אותנו: ראשית, משפט השדה הנערך כנגד א' בעצם גילוי הפרטים שלה ותמונותיה באינטרנט. שנית, מי שמשתתף בלינץ' הגילוי הם לא אחרים מאשר אלה האמונים להגן עליה, השוטרים, ואלה האמונים להגן על שיח ציבורי תקין, העיתונאים.
דיון על משילות באינטרנט
איגוד האינטרנט העלה את הוידאו של המפגש הראשון של קבוצת העניין בנושא משילות האינטרנט וניהול שמות מתחם. במפגשה הראשון הופענו: רימון לוי (נשיא איגוד האינטרנט), עו"ד אביב אילון ואני. ניתן בפוסט הזה לצפות בוידאו מהמפגש.
איך מנהלים בארגונים מתיחסים לדור הרשת?
בוב מייסון ואני ערכנו מחקר ובו ניסינו להבין כיצד מנהלים תופשים את הכניסה של דור הרשת (net generation) לסביבת העבודה בארגונים. חוקרים שונים (לדוג' Tapscott) מתיחסים לדור הרשת לאלו שנולדו בין 1978-1994. הם נקראים כך, בשל התפישה של חוקרים את הדור הזה כבלתי נפרד מהסביבה הדיגיטלית (לדוג' כאלה שמבלים את רוב זמנם בין המחשב לאיפוד). […]
לידיעת חיילים ומועמדים לשרות בצה"ל – מגיע לכם לדעת!
התנועה לחופש המידע עתרה לאחרונה נגד צה"ל בדרישה לאפשר לפונים לקבל את נתוניהם האישיים מצה"ל (נתוני קב"א ונתוני דפ"ר) לפי חוק חופש המידע. אתמול השופטת מיכל רובינשטיין מבית המשפט המחוזי בתל אביב קיבלה את העתירה. הצבא סירב עד כה סירב לתת מידע שכזה לפונים, למרות שהנתונים הללו משפיעים על גורל השירות הצבאי כמו גם על […]
שמות מתחם בעברית – טוב או רע?
מה-16 לנובמבר מדינות יכולות לבקש מ-ICANN (האחראית על ניהול שמות המתחם) לרשום את מדינתם בכתב שאינו לטיני במסלול מהיר , ולבקש ליצור לעצמם שמות מתחם מקומיים (IDN – Internationalized Domain Name) בשפה המקומית, דהיינו בעברית.
על פי ההערכות כחצי ממשתמשי האינטרנט כיום אינם דוברים שפות שהן לטיניות. והיתרונות ש-ICANN מנתה לתהליך הזה הוא בעיקר נגישות מקומית לאינטרנט עבור אנשים שלא דוברים אנגלית, ויכולת של חברות לרכוש שמות מתחם רצויים ודומים יותר לשמות בשפת המקום. על פניו נשמע טוב לא?
למרות היתרונות הללו – לדעתי ,החסרונות עולים על היתרונות כאשר מדובר על המצב בארץ .
הסימנים המדאיגים לגבי הפשרה הביומטרית
אתמול הכנסת אישרה בקריאה שניה ושלישית את הפשרה שהושגה בנוגע להקמת מאגר ביומטרי. כפי שפרטתי בפוסט, בפשרה שהושגה נוצקו ארבעה יסודות, חלקם בעייתיים. ראשית, לא נותק הקשר בין המאגר לבין תעודות הזהות והדרכונים הביומטריים. דהיינו, היה ואזרח ירצה להנפיק תעודה ביומטרית הוא יאלץ להירשם במאגר. זוהי כמובן בעייה קשה שייתכן ותביא בפועל לאילוצם של אזרחים […]
המאגר הביומטרי – פשרה אמיתית או אחיזת עיניים?
לא בכל יום מצליח מאבק של דעת קהל וארגוני זכויות אדם להשפיע על פוליטיקאים למשוך ממש בדקה האחרונה הצעת חוק שכבר הייתה מוכנה לקריאה שניה ושלישית, ולהביא לפשרה. אך האם זו פשרה אמיתית או אחיזת עיניים שלא פתרה בעיות קשות? מה היה בחוק הביומטרי? החוק הביומטרי מטפל בשני נושאים מרכזיים. ראשית, הנפקת דרכונים ותעודות זהות […]