המאגר הביומטרי – פשרה אמיתית או אחיזת עיניים?

לא בכל יום מצליח מאבק של דעת קהל וארגוני זכויות אדם להשפיע על פוליטיקאים למשוך ממש בדקה האחרונה הצעת חוק שכבר הייתה מוכנה לקריאה שניה ושלישית, ולהביא לפשרה. אך האם זו פשרה אמיתית או אחיזת עיניים שלא פתרה בעיות קשות?

מה היה בחוק הביומטרי?

החוק הביומטרי מטפל בשני נושאים מרכזיים. ראשית, הנפקת דרכונים ותעודות זהות ביומטריים. שנית, הקמת מאגר ביומטרי. באשר לצורך בתעודות ביומטריות, קיימת הסכמה כללית באשר לנחיצותן. המתנגדים לחוק התמקדו בשלילה של המאגר הביומטרי, בין השאר בטיעונים הבאים: פגיעה קשה ובלתי מידתית בפרטיות ויצירת תחושה של 'אח גדול', סיכון בדליפת מידע חלקי או מלא שיעצים את הפגיעה בפרטיות ויהפוך אותה לבלתי הפיכה (כבר היו דברים מעולם במאגרים ממשלתיים), עלויות כלכליות וסיכונים ביטחוניים. המתנגדים הטילו ספק בתועלות שניתן להפיק מהמאגר הביומטרי וטענו שגם אם יש יתרונות מסויימים הם בטלים בשישים לעומת הסיכונים.

מה תוקן? עולם של פשרות

המתנגדים לחוק הביומטרי הצליחו לשכנע את מקבלי ההחלטות שהקמת מאגר ביומטרי היא חסרת תקדים, שכן אין אף מדינה בעולם הדמוקרטי אשר מחייבת את כל אזרחיה להכלל במאגר ביומטרי שנועד לשימושים שונים. המתנגדים הצליחו לשכנע כי הקמת המאגר היא צעד נמהר שעומד להתקבל ללא בחינה ובדיקה ראויות. לעומת זאת הם לא הצליחו לשכנע בצורך לדחות ולגנוז לחלוטין את יוזמת המאגר. נתניהו מינה את מזכיר הממשלה, ע"וד צבי האוזר, לרכז ועדת שרים שהייתה אמורה להגיע לפשרה ולהסכמות בדבר שינויים בהצעת החוק. בשלב הראשון בוטלה ההצעה להקים מאגר ביומטרי קבוע ובמקום זאת הוסכם על הקמת מאגר זמני וולנטרי לשנתיים. שנית, סוכם שלא תיפגע זכות מזכויותיו החוקיות של אדם (לדוגמא חופש תנועה) אם סרב להכלל במאגר הביומטרי. למותר לציין כי מרגע שגובשו ההסכמות שבו והופעלו לחצים שהביאו בתורם לשינויים נוספים.

בפשרה שהושגה בשלב השני בוועדת השרים נוצקו ארבעה יסודות, חלקם בעייתי מאוד.

ראשית, לא נותק הקשר בין המאגר לבין תעודות הזהות והדרכונים הביומטריים. דהיינו, היה ואזרח ירצה להנפיק תעודה ביומטרית הוא יאלץ להירשם במאגר. זוהי כמובן בעייה קשה שייתכן ותביא בפועל לאילוצם של אזרחים להצטרף למאגר בניגוד לרצונם. משרד הפנים נאבק על הכללת יסוד זה בפשרה מתוך כוונה לכפות על אזרחים להיכלל במאגר בניגוד לדעתם.

שנית, אם תהיה פגיעה בזכות, משרד הפנים יצטרך למנוע את הפגיעה. עם זאת, משרד הפנים הבהיר בדיונים שישתדל שלא להנפיק תעודה ביומטרית כפתרון חלופי וזאת כדי לא לתת תמריץ לאנשים שלא להכלל במאגר.

שלישית, סוכם כי התניית היכללות במאגר לצורכי מענק שרותי ממשל יעילים לא תיחשב לפגיעה בזכות. כך יוצא כי כדי לזכות בשירותי ממשל מקוונים יאלצו אזרחים להיכלל במאגר הביומטרי בעל כורחם.

רביעית, בתום שנתיים יפקע המאגר הביומטרי אלא אם יזכה לאישור ועדות שרים, ועדות כנסת ומליאת הכנסת . עם זאת השמדתו תתרחש רק לאחר ארבע שנים.

לעומת התנגדות לחוק מצד ארגוני זכויות אדם, וחברי כנסת, בלטו הלחצים הכבדים של שר הפנים לשעבר, מאיר שטרית, ושר הפנים הנוכחי, אלי ישי, שנעזרו בפקידי משרד הפנים ומשרד המשפטים כדי להביא לסיכום דברים בעייתי.בעוד שניתן היה לצפות שמשרד המשפטים, שמחוייב להגן על פרטיות האזרח, יוביל את ההתנגדות למאגר הביומטרי בתוך הממשלה, הפתיע המשרד בתמיכה בעייתית במאגר.

פשרה או קומבינה?

מזכיר הממשלה יזכר במאבק הביומטרי כמי שהצליח להמתיק את רוע הגזרה ומבחינתו נתן פתח הוגן לשני הצדדים לבחון את הבאות בעוד כמה שנים. אולם הפשרה הינה דחיית ההכרעה בשנתיים ויש בה בעייתיות רבה. הפקידות של משרד הפנים מודעת לכך שמרגע ויבנה מאגר, יהיה מאוד קשה לבטל את הסטטוס קוו הזה. כך יהפוך מאגר זמני לקבוע תוך פגיעה קשה בזכויות לפרטיות. החרב אמנם הוסרה, אך לא הוחזרה לנדנה.

מאגר ביומטרי הינו פיתרון רע. הפשרה הינה פיתרון חלקי אך לא מספק. הקואליציה של המתנגדים חייבת לעקוב מקרוב בתקופת הבדיקה של המאגר הזמני אחר מהלכיה של הממשלה ופקידי משרד הפנים, על מנת לוודא שאין מנצלים את הפתח שנוצר להכנסת מאגר ביומטרי של קבע בשלבים.

רק ימים יגידו האם ממשלת ישראל פעלה בתום לב על פי מתווה הפשרה או שהייתה כאן עוד קומבינה מצידם של יוזמי המאגר להדוף את הלחצים הציבוריים ולהציע פשרה שתתברר בהמשך כאחיזת עיניים.

[המאמר התפרסם במקור ב- YNET]

תגיות: ביומטרי, פרטיות