הודעות
מדוע פייסבוק לא שולטת בקרב המבוגרים-צעירים? אינפוגרפיה מדליקה יכולה להטעות
אם בוחנים את הסקר בקפידה, אפשר לראות שהאינפוגרפיקה היפה למעשה מטעה. אנחנו מבלבלים את המושג של 'רישום' עם המושג של 'פעילות אקטיבית'.
בית המשפט העליון ההודי הופך את המאגר הביומטרי לוולנטרי
בית המשפט העליון ההודי קבע כי על הממשלה ההודית לבטל את כל הצווים המחייבים אזרחים להכלל במאגר ביומטרי על מנת לקבל שרותים ציבוריים ולהיות זכאים לקצבאות. כלומר אזרחי הודו לא יהיו חייבים מעתה להכלל במאגר ביומטרי. מו כן, בית המשפט קבע כי המידע במאגר לא יהיה נגיש לרשות לחקירות פלילית ובכך תווה את הדרך למנוע שיתוף המידע עם כל יחידה ציבורית אחרת פרט למרשם האוכלוסין ההודי.
ספר חדש – מידע הופך לויראלי
הספר מתאר את התהליך הויראלי של מידע ומנתח את ההשפעה של ויראליות של המידע על כל אחד מאיתנו כפרטים, ועל החברה בכללותה.
אל תתנו את האצבע ואת הפנים שלכם למאגר
פרוייקט המאגר הביומטרי מסוכן ונזקו רב. אסור לשתף פעולה עם משרד הפנים, הכורך אותו יחד עם מיזם תעודות הזהות החכמות.
מאז 2007 מזדמן לי להרצות בפני קהלים שונים על הסכנה בפרוייקט המאגר הביומטרי שאותו דוחף משרד הפנים. בסוף כל הרצאה ניגשים אלי אנשים מודאגים בגילאים שונים ששואלים אותי איך זה שהתקשורת לא מדברת על כך. האמת היא שהתקשורת מדברת על נושא זה, אבל בדרך כלל לא תמצאו עליו כתבות בעמוד הראשי, אלא בערוצי המחשבים או בדפים האחוריים של העיתון המודפס. מפליא עד כמה נושא כל כך קריטי אינו חודר לתודעה של הציבור הישראלי, ועד כמה אנשים לא מודעים לסכנות ולנזקים הבלתי הפיכים שמאגר כזה יגרום לכל אחד מאיתנו ולכולנו יחד.
בבית המשפט העליון: ניצחון בסיבוב הזה בעתירה כנגד המאגר הביומטרי
בית המשפט העליון בהרכב של שלושה (נשיאת ההרכב, השופטת מרים נאור, השופט חנן מלצר והשופט יצחק עמית) דנו בעתירה אותה הגשנו בפברואר האחרון (בג"צ 1516/12).
לעתירה שני ראשים: האחד, המבקש לפסול את הסעיף בחוק הדן במאגר ביומטרי, והשני המבקש להוציא צו מחדש שאמור לאפיין את הפיילוט בצורה נאותה (תזכורת – הפיילוט אמור היה לבדוק את נחיצות המאגר, אך המדינה בפועל לא בודקת זאת).נראה כי השופטים עשו את עבודתם נאמנה, והכירו את החומר לעומק. בית המשפט מתח ביקורת חריפה על המדינה וההרכב לא קיבל את גמגומי המדינה על כך שספר הפיילוט בודק את הכל, וביקש כי הדבר יתוקן בצו, ובצורה רשמית.
ראיון בחוצה ישראל עם קובי מידן
בעקבות הראיון במגזין 'ארץ אחרת' בנושא המאגר הביומטרי, הזמינו אותי להתראיין בתכנית של חוצה ישראל (בערוץ 22 ו-23) עם קובי מידן.
זו הייתה הזדמנות נהדרת לדבר על תחום המחקר שלי, הפוליטיקה של המידע: מדוע האינטרנט פתוח אך לא שיוויוני? כיצד מידע זורם ומתפשט ברשת? מה התפקיד של הרשתות החברתיות במחאה החברתית? מדוע המאגר הביומטרי מהווה סיכון? ועוד…
חדשנות ויזמות חברתית בעידן טכנולוגי
תחום היזמות חברתית עלה בצורה חזקה לסדר היום בשנה האחרונה בחברה הישראלית. מהי יזמות חברתית? זוהי יזמות, אשר מטרתה ליישם פתרונות חדשניים לסוגיות חברתיות וסביבתיות, להעצים קהילות שונות ולהביא לשינוי חברתי. בכנס זה אנו מבקשים לבחון את הקשר בין יזמות חברתית לטכנולוגיה, ובפרט, כיצד הטכנולוגיה נרתמת או מאתגרת את השגת אותו שינוי חברתי. יום העיון הוא הזדמנות ייחודית למפגש בין הקהילה העסקית לבין החברה האזרחית. במהלך יום העיון נשמע על פיתוחים, פרוייקטים, רעיונות חדשניים ולקחים נלמדים מפיהם של יזמים חברתיים, חוקרים באקדמיה ומבעלי חברות הון סיכון. יום העיון הוא הזדמנות נהדרת ללבן ולדון בנושאים הללו עם האנשים שנמצאים בחוד החנית של העשיה והמחקר בתחום.
בואו והצטרפו אלינו!
העתירה לבג"צ כנגד החוק להקמת המאגר הביומטרי יוצאת לדרך
היום הוגשה עתירה לבג"צ 1516/12 על ידי האגודה לזכויות האזרח, התנועה לזכויות דיגיטליות, דורון אופק ועל ידי כנגד החוק להקמת המאגר הבימטרי
העתירה דורשת לבטל את הסעיף בחוק המורה על הקמת המאגר היומטרי ואת הצו המורה על הפעלת הניסוי-הפיילוט למאגר. אנו טוענים כי ניתן להנפיק תעודות זהות "חכמות" עוד היום ללא קשר למאגר. הקמת המאגר מסכנת את בטחון הציבור, פוגעת קשות בזכות לפרטיות ודליפתו תגרום לנזק בלתי הפיך.
החוק נחקק במטרה למנוע זיוף תעודות זהות – מטרה חשובה וראויה – אך לטענת העותרים מאגר ביומטרי מרכזי אינו נחוץ וגם לא נועד למנוע זיוף של מסמכי זיהוי. לשם כך די בהנפקת תעודות עם שבב אלקטרוני שבו מוטבעים נתונים – ביומטריים או אחרים. "הממשלה כרכה שלא לצורך את התכנית להקמת המאגר ביחד עם ההנפקה של תעודות זהות 'חכמות'. העתירה אינה מכוונת נגד מסמכי הזיהוי ה'חכמים' וגם לא נגד הכוונה לשלב בהם נתונים ביומטריים, אלא רק נגד אגירתם של אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במאגר מידע מרכזי."
פרשת נתן אשל ור': התקשורת צנזרה, אבל המידע כבר ברשת
אין ספק כי לציבור יש זכות לדעת את הפרשה שכן מדובר בעובד בכיר בלשכת רוה"מ, שהינו דמות ציבורית. אולם זכות הציבור לדעת את הפרשה, לא כוללת בתוכה את חשיפת שמה של ר'. ר' אינה דמות ציבורית, ולציבור לא תשנה העובדה אם ר' קוראים לה רוחמה או רחל. הוספת שמה לא תשנה את עובדות ופרשנות הסיפור, ועל כן זכותה לפרטיות עולה על זכות הציבור לדעת בכל הקשור לשמה. ולם נושא הפוסט אינו זכות הפרטיות אל מול זכות הציבור לדעת. הפוסט דן בההסדרה העצמית של העיתונות הכתובה והאלקטרונית שלא לחשוף את שמה של ר',ֿ ובמילים אחרות, הצנזורה העצמית אותה השיתו על עצמם כלי התקשורת.
תמונת היום: ג'ורג' אורוול וטכנולוגיות מידע מודרניות
מה היה ג'ורג' אורוול, מחבר הספר, 1984 אומר על התמונה שלמטה? האירוניה של מעקב… (מקום התמונה הוא ברצלונה. ג'ורג' אורוול הגיע לברצלונה ב-1936 על מנת לסקר את מלחמת האזרחים בספרד)