הודעות

הייעוד המוצהר של ויקיפדיה היא לספק אנציקלופדיה חופשית אשר אנשים מכל רחבי העולם יכולים לתרום לה ולהשתמש בה. עם זאת, בעוד שויקיפדיה נתפסת כמצליחה להעניק למשתמשים מכל רחבי העולם גישה חופשית למידע ברמה גבוהה, פחות ידוע באיזו מידה היא גם מצליחה לקדם תרומות של תוכן ברמה הגלובלית. המנגנונים שקובעים מדוע או כיצד תכנים מתקבלים או נדחים, מתרחשים, ברובם, "מאחורי הקלעים" ובדרכים שפחות שקופות למשתמש המזדמן לויקיפדיה. במחקר זה אנו בוחנים את הקשר בין הרעיונות שעליהם ויקיפדיה נוסדה לבין המדיניות, הפרקטיקות ודרכי ההתנהלות של חברי הקהילה שהתפתחו סביב הפעילות המשותפת של בניית האנציקלופדיה. באמצעות חקר מקרה של עימותים בדף שיחה של ערך מקוטב, אנו מראים שלקהיליית העורכים של ויקיפדיה בשפה האנגלית יש מאפיינים תרבותיים מובהקים שאותם ניתן לחשוף בבדיקה מדוקדקת של האופן שבו משתמשים חברי הקהילה במנגנונים החברתיים והטכניים של האתר, ובניתוח האמצעים הרטוריים שבהם משתמשים העורכים המעורבים בוויכוחים הלוהטים המתנהלים בדף השיחה. הניתוח שלנו חושף מתח מובנה בין הערכים שבהם מחזיקים רוב הויקיפדים, אותם ערכים שבאים לביטוי בייעוד המוצהר של ויקיפדיה, לבין ערכי הקוראים של הקהילה הגלובלית שאותם נועדה ויקיפדיה לשרת.

נפל דבר השבוע. מדינות שלמות חיכו בכיליון עיניים לפרסומים של 250,000 תמסורות ומברקים שדלפו/נגנבו ע"י אתר ויקיליקס. הסיבה – הידיעה כי במסמכים הללו יש חומר עסיסי לגבי ההתיחסות של ארה"ב למדינות ומנהיגים שונים בעולם. בשעות האחרונות לפני הפרסומים גבר המתח, וויקיליקס אפילו נפלה בעקבות מתקפה על האתר שלה. ברור שמי ששסבר בארה"ב שהורדת האתר תועיל במשהו או תפסיק את זליגת המידע החוצה, לא מבין את מהות זרימת המידע באינטרנט. הורדת אתר לא רק שלא עוצרת את הפצת המידע, אלא להיפך, היא מעודדת משתמשים שונים לחפש את המידע באתרי מראה, או באתרים אחרים ולשכפל אותו. תוך זמן קצר ביותר המידע הזולג הופיע באלפי אתרים ברחבי העולם.

איגוד האינטרנט העלה את הוידאו של המפגש הראשון של קבוצת העניין בנושא משילות האינטרנט וניהול שמות מתחם. במפגשה הראשון הופענו: רימון לוי (נשיא איגוד האינטרנט), עו"ד אביב אילון ואני. ניתן בפוסט הזה לצפות בוידאו מהמפגש.

מה-16 לנובמבר מדינות יכולות לבקש מ-ICANN (האחראית על ניהול שמות המתחם) לרשום את מדינתם בכתב שאינו לטיני במסלול מהיר , ולבקש ליצור לעצמם שמות מתחם מקומיים (IDN – Internationalized Domain Name) בשפה המקומית, דהיינו בעברית.

על פי ההערכות כחצי ממשתמשי האינטרנט כיום אינם דוברים שפות שהן לטיניות. והיתרונות ש-ICANN מנתה לתהליך הזה הוא בעיקר נגישות מקומית לאינטרנט עבור אנשים שלא דוברים אנגלית, ויכולת של חברות לרכוש שמות מתחם רצויים ודומים יותר לשמות בשפת המקום. על פניו נשמע טוב לא?

למרות היתרונות הללו – לדעתי ,החסרונות עולים על היתרונות כאשר מדובר על המצב בארץ .