הכללה ופוליטיקה במועצת המדע והטכנולוגיה לפיתוח של האו"ם
אני כותבת את הפוסט הזה מהמטוס, אור ליום ראשון, בדרך לג'נבה לייצג את ישראל במועצת הטכנולוגיה והמדע לפיתוח של האו"ם בישיבתה השנתית (25-29 למאי, 2009). (תודה לאיגוד האינטרנט הישראלי שתמכו במועמדותי לתפקיד זה).
המחשבה הראשונה שעברה בראשי תוך כדי זה שהתכוננתי לישיבות הייתה שלחקור ולייצג מדינה באותו זמן היא משימה לא פשוטה עם מתחים עצומים. מה אם העמדה אותה אני צריכה לייצג בתור נציגת ישראל תהיה בניגוד לעמדותיי המקצועיות בגלל אילוץ פוליטי זה או אחר? ניסיתי בשלב זה לשכנע את עצמי שהמועצה הזו היא גוף מקצועי כמו גם הנושא, ולכן סביר להניח שהכוחות הפוליטיים יהיו מינוריים יחסית. אולם האמונה שלי שפוליטיקה קיימת בכל מקום קצת הפריעו לתהליך השכנוע (אני מבטיחה לעדכן בפוסטים הבאים האם באמת הרגשתי שאני בקונפלקיט כחוקרת).
לפי המסמכים הרשמיים הנושאים המרכזיים שידונו בועידה הזו הם: (וזהו תרגום מאנגלית)
1. "לדון במדיניות מכוונת-פיתוח על מנת להביא לחברות מידע סוציו אקונומיות אינקלוסיביות (כלומר כוללים מגזרים רבים ), כולל גישה, תשתית ולאפשר את הסביבה לכך. הועידה גם תדון בבניית יכולות מקומיות במדע, טכנולוגיה וחדשנות, שהם חיוניים להשגת מטרות הפיתוח ארוכי וקצרי הטווח.
2. הועידה תסקור את ההתקדמות ביישום והמעקב אחרי תוצאות ועידת הפיסגה של חברת המידע – World Summit on the Information Society WSIS ברמה האזורית והבינלאומית."
לקרוא את זה גרם לי התרגשות ואכזבה כאחד. אני תמיד שמחה לדעת שנושאים ואתגרים של חברת המידע מגיעים לייצוג ולדיון ברמות גבוהות של פורומים של מקבלי החלטות. אולם איך אפשר בכלל להעלות על הדעת שמשהו יספיק לעבור ולדון בשני הנושאים הללו בחמישה ימים? הקול פהנימי שלי הסקפטי אמר לי שזה משול ללנסות לפתור את כל בעיות העולם בחמישה ימים.
שאלה נוספת ששאלתי את עצמי זה עד כמה המדינות "העשירות" תהיינה מחוייבות לסדר יום שמתמגד בפיתוח ובמדינות מתפתחות. זו שאלה שאין לזלזל בה, שכן ברגע שועידה הופכת למזוהה רק עם הארצות ה,פחות חזקות פוליטית' (וכעת אין זה משנה אם אובייקטיבית הן אכן כך או לא), הדיון והשיח הופך למקומי וממודר. מה שהופך את הפלטפורמה כמקום שקשה בו לפתור בעיות.
הנה לינק לסדר היום של הועידה ומסמכים שונים לגבי התוכן של הועידה. אני אעדכן יום יום משם.
במיוחד מעניין אותי לנסות להבין את האינטרסים החבויים של השחקנים השונים שיהיו בארוע הזה. למשל, גיליתי שמכיוון שמדובר בארוע של האו"ם רק לנציגים של המדינות יש זכות הצבעה. מצב זה בעצם מביא מלכ"רים וגופים שונים להיות בעמדת נחיתות בתהליך, וכמעט ללא יכולת לתת תשומות בעלות משמעות לתהליך. אני לא חושבת שתהליך כל כך אקסלוסיבי וממדר יכול להשאיר תקווה לתהליך אינקלוסיבי וכולל.
תודה, אני לא רוצה להיראות בורה גמורה, אבל לא הבנתי עד הסוף את הנושאים שיידונו ואיזה החלטות אופרטיביות אמורות להתקבל. איך זה ישפיע על הנגשת מידע בישראל?
את לא היחידה. אחת השיטות שבה נוקטים בדיונים שכאלה בד"כ היא להציב מטרות שהן מאוד כלליות ובכך הם מאפשרים לשנות כיוונים תוך כדי הדיונים. עד עכשו רוב הדיון התמקד בעיקר במדינות המתפתחות ולא המפותחות, למרות שפיתוח ניתן לעשות בשני הסוגים. מבחינה אופרטיבית החלטות המתקבלות באו"ם הם בגדר אמנות והמדינות המשתתפות בד"כ לוקחות על עצמן את האחריות ליישום. אם מסתכלים על אמנות בעבר של האו"ם שהתקבלו ניתן לראות שרבות ההחלטות לא מיושמות ברמת המדינה. 🙁