שמות מתחם בעברית – טוב או רע?
(הערה אישית – אני מניחה שבפוסט הזה אני אשחה נגד הזרם, שכן עכשו הכי 'פוליטיקלי קורקט' זה לומר שלוקליזציה של שמות מתחם זה דבר טוב. ובכל זאת…).
מה-16 לנובמבר מדינות יכולות לבקש מ-ICANN (האחראית על ניהול שמות המתחם) לרשום את מדינתם בכתב שאינו לטיני במסלול מהיר , ולבקש ליצור לעצמם שמות מתחם מקומיים (IDN – Internationalized Domain Name) בשפה המקומית, דהיינו בעברית.
על פי ההערכות כחצי ממשתמשי האינטרנט כיום אינם דוברים שפות שהן לטיניות. והיתרונות ש-ICANN מנתה לתהליך הזה הוא בעיקר נגישות מקומית לאינטרנט עבור אנשים שלא דוברים אנגלית, ויכולת של חברות לרכוש שמות מתחם רצויים ודומים יותר לשמות בשפת המקום. על פניו נשמע טוב לא?
למרות היתרונות הללו – לדעתי ,החסרונות עולים על היתרונות כאשר מדובר על המצב בארץ .
ראשית, רוב האוכלוסיה בארץ דוברת וכותבת אנגלית, לומדת את השפה כחלק ממערכת החינוך הציבורית (פרט לחינוך החרדי) . אגב לא צריך כאן ידיעה רחבה של האנגלית, אלא רק צורך בלהכיר את השם מתחם, ולדעת לתקתק אותיות אנגליות – למשל www.ynet.co.il. בנוסף לכך, מנועי החיפוש יכולים להגיע לרוב האתרים הללו ללא ידיעת אנגלית כלל.
שנית, ברגע שנבנה מערכת נפרדת לעברית, מצד אחד אולי ננגיש את האינטרנט לאוכלוסיה לא דוברת אנגלית, אולם ברגע שנעשה זאת, אנחנו ניצור אוכלוסיה גדולה הרבה יותר שלא תהיה נגישה לתכנים בעברית. ואסביר למה אני מתכוונת. כיום אוכלוסיה גם שאינה דוברת עברית יכולה לגשת לחומרים בעברית ולתרגמם בזמן אמת. אם היא לא תוכל להגיע לאתרים באותיות לטיניות, הרבה מהתכנים הלוקליים יהיו חסומים בפניהם. ומבחינתי זהו צעד עוצר נגישות ולא מגביר נגישות.
שלישית, אנו מדינה עם שפות רבות וקהילות שונות רבות. ברגע שתתאפשר לוקליזציה של שם המתחם, הרי שקהילות שונות עלולות לרצות את שם המתחם שלהן בשפת האם שלהן – לדוגמא רוסית, ערבית, אמהרית. ואז יווצר מצב של פרגמנטציה של תכנים – במצב זה, כל קהילה תתקשר לוקלית עם הקהילה שלה, ותהפוך את עצמה ללא נגישה כלפי קהילות אחרות – בתוך הארץ.
החשש שלי הוא שאנו יוצרים פרגמנטציה של התכנים. קהילות תדברנה בתוך עצמן, וכל הכוח המופלא של האינטרנט כחוצה גבולות בעצם יתכרסם בשם הגברת הנגישות, כאשר בפועל אנו חוסמים את הנגישות. יתכן כי לוקליזציה של שמות מתחם הוא דבר שנכון לעשותו ברמה הבינלאומית, ובמדינות שונות, אולם לדעתי המהלך הזה לא יהיה מועיל אצלנו בישראל.
שכחת את הנימוק הכי רציני נגד – לאף אחד לא אכפת משמות מתחם. אף אחד כמעט לא יודע להקליד אותם, ואם כן, אז בתיבת החיפוש של גוגל.
שמות מתחם בעברית זה אך ורק אינטרס של אנשי SEO.
קצת התייחסתי לכך כשאמרתי "בנוסף לכך, מנועי החיפוש יכולים להגיע לרוב האתרים הללו ללא ידיעת אנגלית כלל".
אבל מסכימה איתך לחלוטין – איך בעצם מקישים שם מתחם בעברית?
הי קרין, אני מסכימה איתך כך שכמה מאיתנו שוחים נגד הזרם.
לדעתי השיקולים שהציינת הם שוליים ולא מאוד חשובים. אם לאנשים יהיה קשה להקליד (ונראה לי שזה פשוט מעצבן נורא לעבוד שפות באמצע, מה גם שלא כל הדפדפנים תומכים בזה), אז זה פשוט ימות מחוסר ענין לציבור.
הבעיה היחידיה שבאמת מטרידה (גם את אנשי הנהלת ISOC), היא שאנשים יעשו פישינג בעזרת בחירה של תווי יוניקוד שיראו כמו אותיות ASCII המרכיבות את שם הדומיין המקורי וישתמשו בזה כדי לתפוס פראיירים.
עירא – ציינת היבט חשוב שלא חשבתי עליו.
עם זאת אני לא מסכימה שהשיקולים שציינתי הם שוליים. נושא של שיח ציבורי שהוא מפוצל כמו מגדל בבל ולא אחיד וחוסר נגישות, הם סכנה להליכים דמוקרטיים.
אוסיף גם את בעייתיות של עלויות כלכליות לכל מי שמחזיק בסימן רשום וייאלץ לרשום שמות במתחמים רבים בשפות שונות, ע"מ להגן על הסימן הרשום.
אגב – בימים אלו משרד התקשורת בוחן האם אכן לבקש מ- ICANN להוסיף את ישראל לרשימת הלוקליזציה הזו. אם אכן זה יקרה, השאלה אז איך זה יתבצע. כאן הבעתי את דעתי בפני המנכ"ל והיועצת המשפטית של משרד התקשורת ואמרתי חד משמעית שהמרשם (רשם העל) שיבחר חייב להיות גוף בלתי תלוי, לא מסחרי ועצמאי (כדוגמאת איגוד האינטרנט). אסור כי גוף מסחרי יסמיך את הרשמים בנושא.
הי קרין!
תודה רבה על הפוסט המעניין. הוא גרם לי לחשוב באופן יותר שיטתי לגבי העניין, במיוחד בקונטקסט בישראלי. אני לא חושב שאת ממש שוחה נגד הזרם בענייו הזה ודווקא מחיפוש שלי בבלוגים בעברית ראיתי הרבה סקפטיות לגבי הכנסת שמות מתחם בעברית. עם זאת, אני חושב שהפעם אני לא לגמרי מסכים וכתבתי על כך פוסט. אשמח מאוד לשמוע מה את חושבת.
תודה!
דימה
פוסט מעניין מאוד. אבל…
מהי אותה שפה 'אתיופית' ששרבבת לצד רוסית וערבית? עפרית, אמהרית, אורומו, סומלית, טיגרנית, גוראג'ה, אנפילו….?
תודה נועה – תוקן
ככה לא כותבים ברצינות.
כמה אחוזים בישראל יודעים אנגלית ביררת? כמה יודעים לכתוב ללא שגיאות כתיב – קריטי לפישינג לא פחות.
מה בכך שאנשים יצרו לעצמם קהילות, מניעה של זה היא פשוט צנזורה.
לא התרשמתי, כנראה גם לא אזכור לראות מה עלה בגורל התגובה שלי
יצחק – זוהי בדיוק – לא צריך לדעת אנגלית לעומק כדי לדעת לתקתק כתובת של אתר. אתה בעיקר צריך לדעת את האלפאבית האנגלי. אני לא חושבת שיש קשר בין לכתוב עם שגיאות כתיב או לא לעניין.
לגבי מניעה של יצירת קהילות – איש כלל לא מדבר על מצב שכזה.
לא רק שאני תומך ומסכים למרות שלא קראתי לעומק אלה רק ריפרפתי, בעובדה כל כתובות הדאר האלקטרוני בלטנית בלבד.
זה כשלעצמו צריך לנמק למה יש לחייב כתובות אתרים בלטינית בלבד. יחד אם זאת חוקים הם דבר אחד והמצאות היא דבר אחר שאנחנו צריכים ללמוד לחיות איתה לא רק בשלום כי אם גם באהבה . וזאת לפי דעתי הבעיה.