פרטיות בתקשורת הכתובה ב-2013
באמצע שנת 2013, חל מפנה באופן ובמידת העיסוק התקשורתי והציבורי בנושא הפרטיות- בעולם וגם בישראל. מעשיו של איש אחד, אדוארד סנואודן שמו, אשר חשף בפני העולם כולו את שיטות איסוף המידע של הסוכנות לביטחון לאומי האמריקנית, גררו אחריהם גל של תגובות ועיסוק גובר והולך במעקב, מודיעין וחשיפה של מידע אישי ברשת. מנחלתם של מעטים, "משוגעים לדבר" ו"נוטים לפרנויה", נדמה שהעיסוק בפרטיות בחודשים האחרונים עבר לקדמת הבמה וזוכה להכרה וחשיבות מחודשת. ברמה המקומית יותר, פרויקט המאגר הביומטרי השאפתני של משרד הפנים הישראלי, אשר זכה אף הוא לסיקור נרחב במהלך השנה האחרונה, העלה גם הוא את הפרטיות לסדר היום התקשורתי והציבורי.
במסגרת הדו"ח השנתי הסוקר את התקשורת בישראל בשנת 2013, בהוצאת רפי מן ואזי לב-און, סוקרת נילי שטיינפלד את העיסוק בפרטיות בתקשורת הישראלית במהלך שנה זו. הפרק עוסק בנושאים הבולטים שנידונו בעיתונות המרכזית הישראלית במהלך השנה בהקשרים הנוגעים לפרטיות ובמגמות בעיסוק בפרטיות לאורך השנה, לאור אירועים והתפתחויות בעלות משמעות בתחום זה שהתרחשו במהלכה.
לדוגמא, הגרף הבא מראה כי הנושאים שהעסיקו את העיתונות הכתובה הקשורים לפרטיות. כך למשל גוגל ופייסבוק תופסים שם תפקיד נכבד, פרשת ההדלפות של סנואדן והמאגר הביומטרי. יהיה מעניין להשוות את המספרים הללו לכתבות מהעיתונות המקוונת ומהבלוגוספירה.