הסכנות לחופש הביטוי בישראל – תמונת מצב
תמלול/סיכום של פאנל שנערך בבית הספר לתקשורת במרכז הבינתחומי. משתתפים: עו״ד יובל יועז, עינת פישביין, אור הלר ואודי סגל. מנחה: דר׳ יובל קרניאל מארח: דר׳ נעם למשטריך דר׳ יובל קרניאל (בית הספר לתקשורת במרכז הבינתחומי) – חופש הביטויי בישראל הוא לא פחות מנס. צריך לזכור שחופש הביטוי בישראל הוא רחב ולא מובן מאליו. הנס קיבל פגיעה בכנף […]
עבור איזה עתיד של אינטרנט אנו נלחמים? כשגוגל פגשה את ויקיליקס
במאבקי הכוח הללו יש צדדים למאבקים, אולם הסתכלות על מאבקים אלה כמאבקים של טוב נגד רע, אנרכיסט נגד קונפורמיסט, לוחם חופש המידע אל מול תאב השליטה, היא פשטנית ומתעלמת מהמורכבות של מאבקים אלו.
פרטיות בתקשורת הכתובה ב-2013
באמצע שנת 2013, חל מפנה באופן ובמידת העיסוק התקשורתי והציבורי בנושא הפרטיות- בעולם וגם בישראל. הדוח סוקר את השיח התקשורתי בנושא.
מדוע פייסבוק לא שולטת בקרב המבוגרים-צעירים? אינפוגרפיה מדליקה יכולה להטעות
אם בוחנים את הסקר בקפידה, אפשר לראות שהאינפוגרפיקה היפה למעשה מטעה. אנחנו מבלבלים את המושג של 'רישום' עם המושג של 'פעילות אקטיבית'.
בית המשפט העליון ההודי הופך את המאגר הביומטרי לוולנטרי
בית המשפט העליון ההודי קבע כי על הממשלה ההודית לבטל את כל הצווים המחייבים אזרחים להכלל במאגר ביומטרי על מנת לקבל שרותים ציבוריים ולהיות זכאים לקצבאות. כלומר אזרחי הודו לא יהיו חייבים מעתה להכלל במאגר ביומטרי. מו כן, בית המשפט קבע כי המידע במאגר לא יהיה נגיש לרשות לחקירות פלילית ובכך תווה את הדרך למנוע שיתוף המידע עם כל יחידה ציבורית אחרת פרט למרשם האוכלוסין ההודי.
בבית המשפט העליון: ניצחון בסיבוב הזה בעתירה כנגד המאגר הביומטרי
בית המשפט העליון בהרכב של שלושה (נשיאת ההרכב, השופטת מרים נאור, השופט חנן מלצר והשופט יצחק עמית) דנו בעתירה אותה הגשנו בפברואר האחרון (בג"צ 1516/12).
לעתירה שני ראשים: האחד, המבקש לפסול את הסעיף בחוק הדן במאגר ביומטרי, והשני המבקש להוציא צו מחדש שאמור לאפיין את הפיילוט בצורה נאותה (תזכורת – הפיילוט אמור היה לבדוק את נחיצות המאגר, אך המדינה בפועל לא בודקת זאת).נראה כי השופטים עשו את עבודתם נאמנה, והכירו את החומר לעומק. בית המשפט מתח ביקורת חריפה על המדינה וההרכב לא קיבל את גמגומי המדינה על כך שספר הפיילוט בודק את הכל, וביקש כי הדבר יתוקן בצו, ובצורה רשמית.