תג: פרטיות
ניסוי המאגר הביומטרי: ויכוח במנהל הציבורי
המאבק על המאגר הביומטרי: היום הודיעו (באופן פתאומי) על סיום תפקידם של גון קמני, ראש רשות המאגר הביומטרי, ואמנון בן עמי, מנכ״ל רשות האוכלוסין וההגירה. אני מניחה כי מדובר ברעידת אדמה פנימית שמקורה בוויכוח על המאגר הביומטרי. המאבק הזה זה קשור לכל אחד ואחד מאיתנו. למה? בחודשים הקרובים אנו מתקרבים לסוף תקופת הניסוי של המאגר […]
פרטיות בתקשורת הכתובה ב-2013
באמצע שנת 2013, חל מפנה באופן ובמידת העיסוק התקשורתי והציבורי בנושא הפרטיות- בעולם וגם בישראל. הדוח סוקר את השיח התקשורתי בנושא.
אל תתנו את האצבע ואת הפנים שלכם למאגר
פרוייקט המאגר הביומטרי מסוכן ונזקו רב. אסור לשתף פעולה עם משרד הפנים, הכורך אותו יחד עם מיזם תעודות הזהות החכמות.
מאז 2007 מזדמן לי להרצות בפני קהלים שונים על הסכנה בפרוייקט המאגר הביומטרי שאותו דוחף משרד הפנים. בסוף כל הרצאה ניגשים אלי אנשים מודאגים בגילאים שונים ששואלים אותי איך זה שהתקשורת לא מדברת על כך. האמת היא שהתקשורת מדברת על נושא זה, אבל בדרך כלל לא תמצאו עליו כתבות בעמוד הראשי, אלא בערוצי המחשבים או בדפים האחוריים של העיתון המודפס. מפליא עד כמה נושא כל כך קריטי אינו חודר לתודעה של הציבור הישראלי, ועד כמה אנשים לא מודעים לסכנות ולנזקים הבלתי הפיכים שמאגר כזה יגרום לכל אחד מאיתנו ולכולנו יחד.
ראיון בחוצה ישראל עם קובי מידן
בעקבות הראיון במגזין 'ארץ אחרת' בנושא המאגר הביומטרי, הזמינו אותי להתראיין בתכנית של חוצה ישראל (בערוץ 22 ו-23) עם קובי מידן.
זו הייתה הזדמנות נהדרת לדבר על תחום המחקר שלי, הפוליטיקה של המידע: מדוע האינטרנט פתוח אך לא שיוויוני? כיצד מידע זורם ומתפשט ברשת? מה התפקיד של הרשתות החברתיות במחאה החברתית? מדוע המאגר הביומטרי מהווה סיכון? ועוד…
העתירה לבג"צ כנגד החוק להקמת המאגר הביומטרי יוצאת לדרך
היום הוגשה עתירה לבג"צ 1516/12 על ידי האגודה לזכויות האזרח, התנועה לזכויות דיגיטליות, דורון אופק ועל ידי כנגד החוק להקמת המאגר הבימטרי
העתירה דורשת לבטל את הסעיף בחוק המורה על הקמת המאגר היומטרי ואת הצו המורה על הפעלת הניסוי-הפיילוט למאגר. אנו טוענים כי ניתן להנפיק תעודות זהות "חכמות" עוד היום ללא קשר למאגר. הקמת המאגר מסכנת את בטחון הציבור, פוגעת קשות בזכות לפרטיות ודליפתו תגרום לנזק בלתי הפיך.
החוק נחקק במטרה למנוע זיוף תעודות זהות – מטרה חשובה וראויה – אך לטענת העותרים מאגר ביומטרי מרכזי אינו נחוץ וגם לא נועד למנוע זיוף של מסמכי זיהוי. לשם כך די בהנפקת תעודות עם שבב אלקטרוני שבו מוטבעים נתונים – ביומטריים או אחרים. "הממשלה כרכה שלא לצורך את התכנית להקמת המאגר ביחד עם ההנפקה של תעודות זהות 'חכמות'. העתירה אינה מכוונת נגד מסמכי הזיהוי ה'חכמים' וגם לא נגד הכוונה לשלב בהם נתונים ביומטריים, אלא רק נגד אגירתם של אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במאגר מידע מרכזי."
פרשת נתן אשל ור': התקשורת צנזרה, אבל המידע כבר ברשת
אין ספק כי לציבור יש זכות לדעת את הפרשה שכן מדובר בעובד בכיר בלשכת רוה"מ, שהינו דמות ציבורית. אולם זכות הציבור לדעת את הפרשה, לא כוללת בתוכה את חשיפת שמה של ר'. ר' אינה דמות ציבורית, ולציבור לא תשנה העובדה אם ר' קוראים לה רוחמה או רחל. הוספת שמה לא תשנה את עובדות ופרשנות הסיפור, ועל כן זכותה לפרטיות עולה על זכות הציבור לדעת בכל הקשור לשמה. ולם נושא הפוסט אינו זכות הפרטיות אל מול זכות הציבור לדעת. הפוסט דן בההסדרה העצמית של העיתונות הכתובה והאלקטרונית שלא לחשוף את שמה של ר',ֿ ובמילים אחרות, הצנזורה העצמית אותה השיתו על עצמם כלי התקשורת.
תמונת היום: ג'ורג' אורוול וטכנולוגיות מידע מודרניות
מה היה ג'ורג' אורוול, מחבר הספר, 1984 אומר על התמונה שלמטה? האירוניה של מעקב… (מקום התמונה הוא ברצלונה. ג'ורג' אורוול הגיע לברצלונה ב-1936 על מנת לסקר את מלחמת האזרחים בספרד)
מכתב לראש הממשלה בנושא היישום שלא כדין של החוק הביומטרי
אדוני ראש הממשלה,
בחודש נובמבר 2009, בעקבות ויכוח ציבורי נוקב סביב "חוק המאגר הביומטרי", הסמכת את מזכיר הממשלה, עו"ד צבי האוזר, לבוא במו"מ עם הגורמים הרלוונטיים ולהגיע לפשרה בכל הקשור לחוק. בעקבות זאת גיבש צוות האוזר הסדר, שלפיו החוק יוחל בהדרגה, וכי תערך תקופת מבחן (פיילוט) של שנתיים. קיומו של הפיילוט הוא יסוד מרכזי בחוק, שכן הוא בא לבחון את אופן יישום הוראות החוק ו"את נחיצות קיומו של מאגר ביומטרי ומטרותיו, את המידע שיש לשמור במאגר ואת אופן השימוש בו" (ראה סעיף 41 לחוק).
בימים האחרונים לאחר דיונים פנימיים סוערים, שהתקיימו הרחק מעין הציבור, הודיע משרד הפנים כי בכוונתו להתחיל בביצוע הפיילוט "הביומטרי". אנו מבקשים להתריע בפניך, כי הגורמים הרלבנטיים שמובילים את המהלך פועלים בניגוד לפשרה שיזמת על מנת לקדם אינטרסים המנוגדים לתכליתו של חוק המאגר הביומטרי תוך פגיעה קשה ובלתי מידתית בזכויות יסוד ובמשטר הדמוקרטי במדינת ישראל.
התקשורת, השוטרים וכולנו בצלחת החשופה של א'
ביומיים האחרונים אנו עדים לעשיית אוטינג (outing) לא' המתלוננת על הטרדה מינית כנגד ניצב בר-לב. המונח 'אוטינג' מתיחס לגילוי פרטים אישיים כגון טלפון, שם, כתובת והעלאת תמונות המאפשרים זיהוי של אדם אשר פרטיו היו חסויים עד כה. בעידן האינטרנט ובמדינה קטנה כמו שלנו, צריך רק גפרור אחד כדי להצית את אש התפשטות המידע.
איני רוצה להכנס לפרטי המקרה של התלונה והיא אינה חשובה לצורך הדיון שלנו. שני דברים חשובים צריכים לעניין אותנו: ראשית, משפט השדה הנערך כנגד א' בעצם גילוי הפרטים שלה ותמונותיה באינטרנט. שנית, מי שמשתתף בלינץ' הגילוי הם לא אחרים מאשר אלה האמונים להגן עליה, השוטרים, ואלה האמונים להגן על שיח ציבורי תקין, העיתונאים.
הסימנים המדאיגים לגבי הפשרה הביומטרית
אתמול הכנסת אישרה בקריאה שניה ושלישית את הפשרה שהושגה בנוגע להקמת מאגר ביומטרי. כפי שפרטתי בפוסט, בפשרה שהושגה נוצקו ארבעה יסודות, חלקם בעייתיים. ראשית, לא נותק הקשר בין המאגר לבין תעודות הזהות והדרכונים הביומטריים. דהיינו, היה ואזרח ירצה להנפיק תעודה ביומטרית הוא יאלץ להירשם במאגר. זוהי כמובן בעייה קשה שייתכן ותביא בפועל לאילוצם של אזרחים […]