מידע, חברה ומה שביניהם – פרופ' קרין נהון

ויקיליקס מייצרת מפולת שלגים של מידע זולג

מאת על 28/11/2010 בתוך הודעות עם 8 תגובות

נפל דבר השבוע. מדינות שלמות חיכו בכיליון עיניים לפרסומים של 250,000 תמסורות ומברקים שדלפו/נגנבו ע"י אתר ויקיליקס. הסיבה – הידיעה כי במסמכים הללו יש חומר עסיסי לגבי ההתיחסות של ארה"ב למדינות ומנהיגים שונים בעולם. בשעות האחרונות לפני הפרסומים גבר המתח, וויקיליקס אפילו נפלה ולטענתה בעקבות מתקפה על האתר שלה (למרות שאין הוכחות לכך בנתיים). ברור שאם משהו אכן סבר בארה"ב שהורדת האתר תועיל במשהו או תפסיק את זליגת המידע החוצה, לא מבין את מהות זרימת המידע באינטרנט. הורדת אתר לא רק שלא עוצרת את הפצת המידע, אלא להיפך, היא מעודדת משתמשים שונים לחפש את המידע באתרי מראה, או באתרים אחרים ולשכפל אותו. תוך זמן קצר ביותר המידע הזולג הופיע באלפי אתרים ברחבי העולם.

בנוסף,  ויקיליקס מכיר את כללי המשחק עם העיתונאים. כך שמאות אלפי התמסורות כבר הועברו מלפני שבוע לעיתונים הגדולים בעולם כמו דר שפיגל בגרמניה וגרדיאן באנגליה. דר שפיגל לא התאפק ו"בטעות" פרסם חלק מההדלפות בטרם עת. אולם את מפולת השלגים האמיתית של המידע הזולג החל עיתון גרדיאן, אשר העניק גם אפשרות לחיתוך המידע ע"י משתמשים ללא מיומנויות דיגטליות גבוהות. גרדיאן בנה אפליקציית מפות המאפשרת בדיקת התמסורות לפני תאריך וארץ, ואף העניק אפשרויות להורדת כל הנתונים בצורה המקורית כפי שהם התקבלו ואף בצרוף מטה-דטה (תגיות שעוזרות להבין את הנתונים) שהעיתון עצמו הוסיף. כל אלה מראים לנו שבמשך זמן לא קטן שקדו בעיתון על מנת להפוך את המידע המתפרסם היום לזמין. המידע כל כך רחב ומקיף שהעיתונים מבינים שלא מספיק לסכם לקוראים את התמצית, שכן אין באמת תמצית למידע כה מקיף. במקום זה, הם מנגישים את המידע והופכים את הקוראים ממשתמשים פסיביים לכאלה שחותכים נתונים, וכמובן משתפים עם אחרים את המידע הרלוונטי לקונטקסט שלהם. זהו בדיוק התהליך שהופך מידע אנונימי לויראלי וידוע לרבים.

פרשה זו ממחישה כי לאינטרנט יש יכולת ממשית להוביל בפועל לצמצום בהיקף הצנזורה המדינתית על סוגֵיה ולגידול בהיקף חופש הביטוי. ומה זה אומר לגבי כללי המשחק והאיזונים השונים הקשורים לחופש ביטוי באינטרנט? במאמר החוקר את הנושא לעומק,  חופש הביטוי המעשי והמדומיין באינטרנט: על בטלותה והולדתה מחדש של הצנזורה , טענו כי המודל המוכר והקלסי של הצנזורה — כלומר, צנזורה מדינתית על-ידי רגולטורים — איבד רבות מחשיבותו לנוכח קיומו של העולם המקוון ואף טענו כי בניגוד לדעה הרווחת, האינטרנט אינו נקי מצנזורה, וכי קיימות באינטרנט מערכות של הסדרה עצמית גם בנוגע לחופש הביטוי. כך לדוג'  הניו יורק טיימס פרסם מבחר מהמברקים החסויים תוך כדי צנזורה עצמית של שמות ומקומות שהעיתון חשב שהם רגישים. צנזורה עצמית זו עלולה להפוך כבומרנג, שכן החמור במלואו נגיש באתרים אחרים והצנזורה העצמית היא כפרצה הקוראת לגנב בכך שיכולה להסב את תשומת לב המשתמשים לחומר הרגיש ולעודד אותם לחפש אותו.

לפרשת ויקיליקס יש משמעות אדירה מבחינת היחסים שבין מדינות לאזרחיה, ובין מדינות לבין עצמן. אני מניחה שההרתעה החדשה המתמשכת של חשיפת תקשורת פנימית תגרום לבירוקרטים להיות יותר זהירים בהתבטאויות פנימיות ולא רק חיצוניות, ולמצב בו מדינות לוקחות אחריות על מוצא פיהם ומעשיהם של פקידיה. מדינות מוכרחות להפנים את השינוי – העולם הופך לשקיף יותר.

תגיות: , , ,

הירשמ/י

אם נהניתם מהמאמר הזה, אתם מוזמנים להרשם כדי לקבל מאמרים דומים.

יש 8 תגובות

כתובת Trackback | תגובות RSS

  1. קרין נהון הגיב:

    הניו יורק טיימס בנוסף מביא ציטוטים וקטעים נבחרים כדי לפרסם את המידע, אך מצד שני מצנזר שמות. הרי כל אחד יכול להוריד את המידע המלא מאתר Guardian – אז מה משמעות הצנזורה הזו? זו צנזורה ללא שיניים.

  2. צפריר כהן הגיב:

    שאלה טובה שאלת. לפי דף "המידע המלא" שסיפקת:
    http://www.guardian.co.uk/news/datablog/2010/nov/29/wikileaks-cables-data#data

    "גוף המברק: בחרנו שלא לפרסם את תוכן המברק עצמו, משיקולי בטחון" (תרגום חופשי שלי).

  3. נחמן הגיב:

    שלום קרין.
    בניתוח הזה נראה לי שאת מתייחסת רק למדינות דמוקרטיות "מערביות" ולא לרוב העולם ("לאינטרנט יש יכולת ממשית להוביל בפועל לצמצום בהיקף הצנזורה המדינתית על סוגֵיה ולגידול בהיקף חופש הביטוי").
    לדעתי פרוייקט כמו וויקיליקס גורם למשטרים אפלים להפנים את השינוי, אבל לא כמו שנראה לי שהתכוונת. הפרוייקט הזה גורם להם קודם כל לאתר את סוכני החופש שחדרו אליהם והדליפו, ואח"כ להקדיש רגע למחשבה "כמה עיתונאים ואופוזיציונרים הרגתי היום, והאם אני באמת צריך את האינטרנט הזה". הצנזורה אולי תחלש במדינות היותר פתוחות וחופשיות, אבל ברוב מדינות העולם היא רק תתחזק יותר. ובמדינות שבהן אין חופש עיתונות התחזקות של צנזורה זה אומר יותר אנשים אמיצים מתים. לדעתי הפרוייקט הזה מחליש משטרים דמוקרטיים ומחזק דיקטטורות יותר מאשר תורם לחופש המידע בעולם.

    • קרין נהון הגיב:

      אכן התייחסתי בדברי בעיקר לגבי מדינות דמוקרטיות.
      אני לא בטוחה אגב שהמשוואה כל כך ברורה במדינות אוטוריטריות – כלומר צנזורה מתחזקת. למעשה התמונה מורכבת מאוד. תראה למשל את המקרה של הבחירות באירן. למרות כל הצנזורה שהוטלה שם תמונות זלגו לשאר העולם, שלחצו בחזרה על אירן. זה למעשה היה כרטיס הביטוח של מיר חוסיין מוסאווי. האיראנים ידעו שהם לא יכולים להרוג את מנהיג האופוזיציה כי הם יחצו קו אדום. מדינות אוטוריטריות תמיד דיכאו והשתמשו באמצעי תקשורת כדי לחזק את שליטתם, אולם האינטרנט הופך את המהלך הזה לקשה יותר ויותר.

  4. שמיל הגיב:

    הרשת מעצם הגדרתה הינה מקום לחשיפה. ותכונת השימור שלה (שבאה לידי ביטוי באתר אם ובאתרי ראי, ובמאגרים של Google וכו).
    לשם השגת חשיפה גבוהה לא צריך את הפחדנים שמדליפים כמות מידע בהצפה (ויוצרים "אירוע חדשותי"), צריך לתת אמצעי חיבור ויכולת העלאה פשוטות (מה שנעשה בFacebook או Twitter ברמת הכלים, או יותר חשוב תפוצת הSmartphone למיניהם שהם הם המאפשרים האמיתיים לאיסוף מזדמן והפצת מידע.
    נכון שהאירוע של Wikileaks יצר באזז תקשורתי עולמי במדינות מסויימות, אך כנראה שלא זה הטריגר להצפת מידע.
    עקב קוצר היריעה למועד זה, לא אכנס לניתוח של המהפכה שארעה, אך עדיין מחפשת כיוונים קונסטרוקטיביים ולצורך גיבושה חסרים כלי "יצירת מפות" טובים (מנועי חיפוש סמנטיים, יצירת מפות קישור מושגיות לנושא במספר רבדים, וכו').
    נכון, המידע קיים, גופים שונים מייצרים לו איכות עם יצירת Metadata ותיוג כזה או אחר, אך הרבה מידע שפורסם נשאר סמוי מעין (מה שה"מנועים" השונים לא מציפים כידע).
    הצפת מידע אם אינה נתמכת בהפיכתו לידע, או אירגונו בכלים שמאפשרים להסיק ממנו מסקנות יוצרת אמנם חדשות של רכילות, אך במקביל יוצרת גם את "בורות הידע בעידן המידע", שכנראה מסוכנת יותר כיוון שהתמורה על הצפת ידע אינה גבוהה והירואית כבעבר.
    לעניין הכשל של הצפת ידע ניתן להציג בכותרות את : סין, צפון קוריאה, רוסיה, ארה"ב וכו'.
    מסתבר כי ה"נאמנויות הבסיסיות" של האנשים שזמינים למידע ולידע, או לפחד החשיפה מונעים עדיין מהמידע האמיתי ובזמן אמת לצאת החוצה ולהשפיע על תהליכים (wikileaks חושף מידע הסטורי במונחי רשת של -6 עד -2 שנים).
    לעומת המידע שקיים (אמנם מפוזר וללא יכולת אירגון) בFacebook ובTwitter.

    לכן יש לציין את האירוע כאירוע "מסה של הצפת מידע", וכנקודת ציון לעצמת הרשת, אך בפירוש אינו "אירוע מכונן" שמן הראוי לתעדו כאבן דרך בזליגת מידע.
    המסקנה האופרטיבית מהאירוע הינה הצורך הדחוף ביצירת כלים לאיסוף מידע לצורך הפיכתו לידע (כמו למשל מה מסלולי הצפת מידע למנהלים בוושינגטון מהרשת העולמית שלהם, מי הם אוספי המידע האמינים שהדיווחים שלהם טובים גם במבחן הזמן….).
    העיקר שנתנו לעיתונות המערבית שבוע של עבודה וכותרות במקום לעסוק בצהוב הרגיל.

  5. אנכי הגיב:

    צודק נחמן, ואכן רוב אנשי האקדמיה והעיתונות מפספסים את העיקר בשל נטיות ליבם ותפיסתם האידאולוגית המבקשת לצבוע את המציאות בהתאם. הרקע האידאולוגי השמאלני והנטיות האנרכיסטיות של רבים מהם ובכלל זאת של רבים בממשל אובמה והוא עצמו מסבירים את התגובה הרופסת ולעיתים גילויי האהדה לתופעה.

    העובדה שעוד תכה בנו קשות היא שויקיליק מייצגת סייברטרור המכוון על ידי אידאולוגיה אנרכיסטית ואנטי קפיטליסטית – מבחינתם שיתוף פעולה עם ארכי רוצחים הינו כלי לגיטימי על מנת לפגוע במדינות המערב החופשיות והעשירות. מדובר בעוד צעד במצעד החתונה של האינטלקטואלים הפוסט מודרנים והטרוריסטים.

  6. FreeThinker הגיב:

    מישהו חשב אולי שוויקיליקס משרתת את סוכנויות המודיעין?

    האם יכול להיות שוויקיליקס היא הזרוע הביצועית של הCIA?

    אם נברור בכל ה"הדלפות" נגלה שלא גילו לנו שום דבר חדש, לא הופתענו מכלום, העולם נותר כשהיה, אבל בכל זאת השתנה משהו, וויקיליקס הפכה לסימפטום, הפכה לדוגמא איך האינטרנט הוא מקום מסוכן, איך אפשר לבצע טרור קיברנטי, איך צריך להגביל את הרשת, איך צריך לשלוט על התכנים, איך צריך לחוקק חוקים פאשיסטיים להגבלת חופש הביטוי ברשת.

    אני הולך לגלות לכם קצת מהעתיד על פי תפיסתי את אירועי העבר.
    בעקבות הפיגועים במגדלי התאומים, נחקקו חוקים מגבילים ביותר בארה"ב, נגד אזרחי ארה"ב, נחקק "חוק הפטריוט", הוגבלו ביותר תנועות של אזרחים ללא ביקורות, הוחמרו אמצעי האבטחה, והוגברו ביותר אמצעי המעקב אחר האזרחים. כמובן שפיגועים אלו היו גם תואנה ליציאה לשתי מלחמות (עיראק ואפגניסטן, ובקרוב פקיסטן) בצד השני של הגלובוס אבל אני לא מתייחס לכך עכשיו.

    פעולה זו (הפלת התאומים) נקראת FALSE FLAG, וזה מסוג המבצעים שנעשים כדי שבעקבותיו ישרור איזה משבר והעם יתאחד מאחורי מנהיגיו ויסכים כמעט לכל דבר שיוחלט עליו במסדרונות ההנהלה\הממשלה\מושכי-החוטים, כך היה ב9.11, כך גם קורה עם וויקיליקס. צפו בקרוב לשורה של הגבלות חמורות על החופש האינטרנטי בעולם כולו (משהו בסגנון סין), גם בישראל כמובן, הכל בתואנה של הגנת הציבור מפני טרור אינטרנטי דוגמת וויקיליקס.

    אנחנו יכולים להתנגד לזה עדיין, אנחנו יכולים לחשוף את פרצופה האמיתי של וויקיליקס, אבל כפי הנראה בינתיים אנחנו מיישרים קו עם ההנחה השגוייה שוויקיליקס היא הנער שצועק כי המלך הוא עירום, במקום לשים את מקרה וויקיליקס בשורה אחת עם פעולות FALSE FLAG קודמות, דוגמת שריפת הרייכסטאג ע"י היטלר, "מפרץ טונקין", מבצע סוזנה-עסק הביש, "מבצע נורתווד", מבצע הימלר ושאר מבצעי שקר שנועדו להטות את דעת הקהל לטובת יותר שליטה עליו והחלת יותר אכיפה על הנתינים (כמו גם תירוצים לפתיחה במלחמות).

    וויקיליקס היא רק סימפטום לבעיה גדולה בהרבה, העיוורון של כולנו וההאכלה של התקשורת העולמית אותנו בכפית.
    שכחנו כבר מזמן לחשוב בעצמנו, אנחנו פותחים את החדשות\עיתון\רדיו כדי שיגידו לנו מה הנושא החשוב שצריך לדון בו, קובעים עבורנו על מה נדבר בשיחות הסלון שלנו, מרדימים אותנו עם כל מיני "האח הגדול" ו"נולד לנחור", אנחנו לא שמים לב שבאמת יש אח גדול, והוא לא בטלוויזיה, הוא ברחוב, בעבודה, ברכב, אנחנו נמצאים במעקב מתמיד, אנחנו חלק מהתוכנית, אבל אנחנו לא נזכה לבסוף במליון שקל, נזכה למשהו בסגנון "1984" במקרה הטוב.

    כבשים, התעוררו!! כבו את הטמבלוויזיה, נתקו את הרדיו, נגבו עם העיתונים את ה…, הגנו על עתידנו מאלו שבאים להגביל את החופש שלנו, הגנו על דור העתיד מפני הוויקיליקסים הבאים, הם לא נועדו כדי להפיל את הממשלות הם נועדו כדי לתת אשלייה שיש מי שנלחם עבורנו וכל מה שעלינו לעשות זה לזפזפ ולשלוח סמסים, לבחור מי ינצח בתוכניות טמבלוויזיה ומי ייצג את ישראל באירו-ביזיון. עורו!! לפני שיהיה מאוחר…

הגב/י

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עליון