את המלחמה הזו כבר ניצחנו

זו חוויה מוזרה להתעורר בבוקר ולקרוא בעיתון מכתב של האיגוד הישראלי לארכיונאות, שקורא לי ולעמיתי בויקימדיה "גנבים בלילה" ומבצעי "עוקץ". הקורא הממוצע מיד ישאל — מה גנבתם, שזכיתם לכינוי האוהד הזה?

ויקימדיה היא עמותה ישראלית הפועלת לקידום הידע וההשכלה בישראל באמצעות איסופם, יצירתם והפצתם של תכנים חופשיים. לאחרונה שחררה העמותה עשרות אלפי תמונות מארכיונים ממשלתיים וציוניים, שזכויות היוצרים שלהן פגו במשך השנים. לא מדובר בתמונות שמפרות זכויות של פרטיות, או כאלו עם זכויות יוצרים. למעשה, הן שייכות לכל אחד מאתנו. הן שייכות לציבור.

אז מדוע זכינו לתואר "גנבים בלילה"? כי מבצע השחרור נערך בצורה טכנולוגית וחד־צדדית. הפעלנו זחלן, שזחל באתרי הארכיונים, סרק את התכנים והוריד תמונות שאין עליהן זכויות יוצרים. כעת כל הציבור יכול ליהנות מפסיפס עשיר של תמונות, שהן חלק ממארג שלם של תולדות המדינה (עם קרדיט מתאים לארכיון ממנו הורד

צולם ע״י זולטן קלוגר, 25 שנה לדגניה ב׳, ארכיון המדינה https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=70524753

המידע): החל מכרזה מ–1940 שמעודדת עלייה, חקלאי חרדי חורש שדה בכפר חסידים ב–1937, אימוני ים של הפלמ״ח ועד לתמונה מ–1916 של תלמידי גמנסיה הרצליה.

אהיה כנה, לא פנינו להפעלת הזחלן מיד. ניסינו להגיע לאותה תוצאה בדרכים אחרות. ב–2012 נפגשנו עם ארכיון המדינה, והחל תהליך משותף לשחרור המידע, שנתקע. ב–2015 נפגשנו עם ארכיון צה״ל, ודבר לא קרה עם זה. ב–2016 ביקרנו בארכיון קק"ל ולמדנו שיש שם מיליון תמונות שמרביתן לא סרוקות. בעל פה הם הסכימו לשחרר את התמונות, בפועל המחלקה המשפטית שלהם לא נתנה אישור, וב–2017 ביקשנו ללא הצלחה להיפגש עם הארכיון הציוני. כך מצאנו עצמנו מחכים ומחכים, משחקים בכללי המשחק העדינים.

ב–2018 החלטנו שלא עוד. על הכף מונח, מצד אחד, ציבור שלם שרוצה להשתמש באלפי תמונות; ומהצד השני, הארכיונים שמתמהמהים מלשתף פעולה, מקשים על השימוש בהן ולעתים אף גובות תשלום עבורן. כששקלנו את היתרונות והחסרונות, היה לנו ברור מה צריך לעשות. הפעולה שלנו אינה מנומסת — אך חוקית לחלוטין. כעת יכול הציבור להיכנס, להשתמש ואפילו לעזור לקטלג את התמונות. לזכות ארכיון המדינה וארכיון משה שרת ייאמר שהם בירכו על המהלך, וראו בכך הזדמנות להגברת השימוש בתמונות שהם מנהלים.

לאיגוד הישראלי ולארכיונים האחרים אומר — זו הזדמנות לעשיית בדק בית ולהתעוררות. אנו קוראים להם לנהל מו"מ ולהגיע להסכמות לגבי הנגשת המידע. תמונות ששייכות לציבור צריכות להיות נגישות לו, ולא להיות חסומות בסימני מים ומאחורי חומות תשלום למיניהן.

בימים שחלפו מאז חשפנו את התמונות, צפו בהן עשרות אלפים. רבים מהם הורידו אותן, ויש להניח שיפיצו לחבריהם. כמות האנשים והעניין בתמונות מרגשת. זהו עידן המידע והשקיפות, וזוהי הוכחה ניצחת. את המלחמה הזו כבר ניצחנו.

תגיות: ארכיון, ויקימדיה, זחלן, שקיפות, תמונות